בין המתיקות של שארל אזנבור והטרגיות של אידית פיאף, ברסאנס נחשב תמיד לפגע רע. הוא העשב השוטה שהורס לכולם את החגיגה המנומסת. זה שמסביר מדוע גנבים טובים יותר משוטרים, למה נערות פשוטות עדיפות על גבירות מטופחות, ומה הופך את מוסד הנישואין לפשע נגד האנושות...

השירים המרגשים והחיים הסוערים של ג'ורג' ברסאנס, בערב שכולו אהבה ומוסיקה בביצועו של ז'יל בן-דוד. אהבת הנשים של ברסאנס, אהבת הקהל ליוצר הגדול, האהבה המיוחדת של הקהל העברי לברסאנס וכן, גם הגעגועים ליוסי בנאי הגדול...

ז'יל בן דוד, שחקן ובמאי, שיחק בשנים האחרונות בשורה של תפקידים בתאטראות גשר, הבימה ובית לסין, בסרטי קולנוע וסדרות טלוויזה .

כבבונאי הוא מוכר לנו עוד ממוישה אופניק ב"רחוב סומסום" והחרצופים, ועד היום נחשב לבכיר בתחומו.

כילד שגדל בפריס, מלאו השירים של ברסאנס תפקיד חשוב בחייו. בערב המרגש הזה הוא שר את שירי ברסאנס במקור הצרפתי והם מלווים בתרגומים שהכין קובי מידן, שגם כתב את הערב עם ז'יל בן דוד.

בואו לפגוש את מרגו שמתיישבת להיניק חתלתול ולא מבינה למה מגיעים לשם כל גברברי הכפר. את הגורילה שבורחת מהכלוב כדי להפטר מבתוליה, את האוהבים הצעירים שמתנשקים על הספסל מול מבטי הקנאה של האזרחים המהוגנים...

סיפור ושירה: ז'יל בן דוד
גיטרה: אלון מרכוס
כתיבה ותרגום: קובי מידן

"הפחד הגדול שלי הוא שאנשים יפסיקו להיות מיוחדים. מתוך לחץ חברתי, הם יתחילו להיות דומים יותר ויותר אחד לשני. בעיני, אין דבר נורא מזה" (ברסאנס בראיון בשנות ה-70(

בואו לפגוש את ברסנס. טרובדור צרפתי בן ימינו.