המופע עוסק באישה. המספרה היא מקום נשי, מקום שמתעסקים בו בשפע הנשי- השיער. במספרה נשים פורקות מעצמן סודות ומספרות את עצמן לספרית. הספרית משמשת במספרה-המקדש שלה, כאישה החכמה, זו שקולעת עצות חכמות לחיים. היא מדברת במילים שלה ומשתמשת בכלים שלה כדי לומר את מה שגבר לא יוכל לומר גם אם הוא 'איש דברים'. יש בה חן נשי, היא אינטואיטיבית ואופטימית. המספרה מצד שני היא גם המקום בו צריכה האישה לצאת יפה- מושג סובייקטיבי לכאורה, אך החברה נתנה לו כללים ברורים ונשים עושות כ"כ הרבה כדי לעמוד בהם.

מסצנת המספרה שהיא תשתית הכל- גם מבחינת האלמנטים, הסיפור עובר בין דמויות שכולן מוצגות דרך שינוי של תסרוקת/ עבודה פיזית בלבד. (השראה:( Eric Bogosian

המעבר המוטרף מדמות לדמות לוקח את הצופה למסע דרך רגעים של מלאות ורגעים אחרים של חסרון, אותם חווה כל אישה במחזורי גופה ונפשה. הנושאים בהם עוסקות הנשים ועליהם שואל המופע הם על אהבה, על חיפוש אהבה ובדידות. על הרצון בילדים ומניעיו.

לאורך כל המופע משלבת תמר טכניקות של עיצוב שיער על עצמה ועל הבובה. הבובה נמצאת על הבמה לאורך כל ההצגה, זהו אלמנט מרכזי. ישנם דיאלוגים בין האישה לבובה בין האישה לעצמה. לרגעים לא ברור האם מדובר בבובה או באישה או בבבואה של האישה. כיוון שהכל משחק, הקהל חווה את הרגשת הבלבול של מה משחק ומה מציאות.

המופע נבנה מתוך מפגשים מהדהדים עם נשים. רובן הסתובבו בשלב זה או אחר פה בירושלים, עיר של לב ואבן. חיפשו אהבה, מצאו, איבדו, היו עם, הרגישו בלי.

המופע שואל שאלות ומעביר את הקהל מסע מהיר אבל אינטנסיבי שמדבר על סערות של אישה דרך שערותיה.

*מיועד לנשים