קונצרט "מיסה טנגו"

התחלה: 12:00 27.04.2019
מיקום:כנסייה מרונית - גוש חלב (ג'יש)

קונצרט "מיסה טנגו"

התחלה: 12:00 27.04.2019
מיקום:כנסייה מרונית - גוש חלב (ג'יש)
המכירה באירוע הסתיימה
המכירה באירוע הסתיימה

אנו מתנצלים, בעקבות תקלה בחברת הסליקה לא ניתן לבצע תשלום כעת. עמכם הסליחה

מרטין פלמרי - מיסה בואנוס איירס
מיסה בואנוס איירס, הידועה גם בשם
מיסה טנגו הולחנה בידי המלחין הארגנטיני מרטין פלמרי (* 1965) בסגנון טנגו נואבו. היצירה נכתבה בין ספטמבר 1995 אפריל 1996 ובוצעה בבכורה ב -17 באוגוסט 1996 בתיאטרון בואנוס איירס בברודווי, על-ידי הסימפונייטה הקובנית Cuba Nacional de בניצוחו של פרננדו אלברז. היצירה כתובה למצו-סופרן, מקהלה מעורבת (SATB) בנדוניאון (סוג של אקורדיון), פסנתר, מיתרים ותזמורת. היצירה בוצעה בקונצרטים רבים באירופה וצפון אמריקה ועוד. מספר גרסאות ליצירה ובחלקן מופיע יותר מבנדוניאון יחיד.


היצירה הוקלטה לראשונה ב 1997 בלטביה. בדצמבר 2000 , לבקשת המאסטרו מריו בנזכרי, נכתב עיבוד סימפוני מחודש ליצירה.


המלחין מפרט שביצירה זו ניסה לחבר או לגשר בין שני נושאים בהם התמחה – ניצוח מקהלות ועיבוד מוסיקת טנגו. גם חוסר מובהק של מוסיקת טנגו ברמה סבירה למקהלות הוסיפה לרצונו זה. היעד העיקרי בהלחנת היצירה היה לשמר את הלשון ההרמונית, הקצב, והמלודיות של מוסיקת הטנגו, כל זה תחת כנפי התזמורת, ולאפשר למקהלה לשיר את המיסה. השפה הלטינית נקבעה בשל מקומה החשוב במוסיקה למקהלות במשך מאות שנים וההקשר הבינלאומי של שפה זה. ועוד מוסיף המלחין לגבי השפה – הלטינית מעניקה ליצירה איכות ייחודית ושמורה אשר לטעמו קשורה קשר הדוק למוסיקת הטנגו, במיוחד זו מהסוג המתקדם.


משך היצירה כ 40 דקות.


אסטור פיאצולה - טנגו בלט


יצירה לכלי מיתר שהולחנה בהשראת הטנגו המסורתי והעממי, הג'אז המודרני והמוסיקה הקלאסית. פיאצולה הלחין את טנגו הבלט שלו, תחילה כסוויטה תוכניתית אשר הומרה לאחר מכן עבור תזמורת וכן לרביעיית מיתרים. המוזיקה מעוררת את המהות החריפה של אתוס הטנגו בנרטיב של שש סצנות: מבוא, רחוב, מפגש / שכחה, ​​קברט, בדידות, שוב ברחוב.


י.ג. ריינברגר "עמדה האם בצערה" Stabat Mater op.138


תרומתו הנכבדת של ריינברגר היא למוסיקה הקולית ובעיקר למוסיקה הדתית: מספר מיסות, רקויאם ושתי מיסות Stabat Mater"”.


הנסיבות שהובילו לכתיבתה של היצירה המושמעת היום מעניינות: מתחילת 1870 סבל ריינברגר מפצע שלא נרפא בידו הימנית. בתחילת 1884 נדר נדר שאם הפצע ירפא הוא ילחין יצירה כזאת, ואכן הפצע הגליד ובקיץ 1884 חיבר את היצירה המושמעת בקונצרט היום, ואשר בוצעה ב- 1885 בכנסיה במינכן. היצירה מביעה דרך המלים והמוסיקה את רגשותיו האישיים של ריינברגר, את סבלו האישי ואת אמונתו באלוהים שיעזור לו להרפא – תקווה לגאולה תוך קבלת סבל.



ליצירה ארבעה פרקים:


1. עמדה האם בצערה


Andente molto


"Stabat Mater dolorosa"


2. מי האיש שלא יבכה


Molto lento


"Quis est hom qui non fleret"


3. אבוי האם, מקור האהבה


Con moto


"Eja mater fons amoris"


4. המפורסמת בבתולות


Maestoso


"Virgo virginum preclara"





פרטי המוכר: המקהלה הקאמרית טבעון

מרטין פלמרי - מיסה בואנוס איירס
מיסה בואנוס איירס, הידועה גם בשם
מיסה טנגו הולחנה בידי המלחין הארגנטיני מרטין פלמרי (* 1965) בסגנון טנגו נואבו. היצירה נכתבה בין ספטמבר 1995 אפריל 1996 ובוצעה בבכורה ב -17 באוגוסט 1996 בתיאטרון בואנוס איירס בברודווי, על-ידי הסימפונייטה הקובנית Cuba Nacional de בניצוחו של פרננדו אלברז. היצירה כתובה למצו-סופרן, מקהלה מעורבת (SATB) בנדוניאון (סוג של אקורדיון), פסנתר, מיתרים ותזמורת. היצירה בוצעה בקונצרטים רבים באירופה וצפון אמריקה ועוד. מספר גרסאות ליצירה ובחלקן מופיע יותר מבנדוניאון יחיד.


היצירה הוקלטה לראשונה ב 1997 בלטביה. בדצמבר 2000 , לבקשת המאסטרו מריו בנזכרי, נכתב עיבוד סימפוני מחודש ליצירה.


המלחין מפרט שביצירה זו ניסה לחבר או לגשר בין שני נושאים בהם התמחה – ניצוח מקהלות ועיבוד מוסיקת טנגו. גם חוסר מובהק של מוסיקת טנגו ברמה סבירה למקהלות הוסיפה לרצונו זה. היעד העיקרי בהלחנת היצירה היה לשמר את הלשון ההרמונית, הקצב, והמלודיות של מוסיקת הטנגו, כל זה תחת כנפי התזמורת, ולאפשר למקהלה לשיר את המיסה. השפה הלטינית נקבעה בשל מקומה החשוב במוסיקה למקהלות במשך מאות שנים וההקשר הבינלאומי של שפה זה. ועוד מוסיף המלחין לגבי השפה – הלטינית מעניקה ליצירה איכות ייחודית ושמורה אשר לטעמו קשורה קשר הדוק למוסיקת הטנגו, במיוחד זו מהסוג המתקדם.


משך היצירה כ 40 דקות.


אסטור פיאצולה - טנגו בלט


יצירה לכלי מיתר שהולחנה בהשראת הטנגו המסורתי והעממי, הג'אז המודרני והמוסיקה הקלאסית. פיאצולה הלחין את טנגו הבלט שלו, תחילה כסוויטה תוכניתית אשר הומרה לאחר מכן עבור תזמורת וכן לרביעיית מיתרים. המוזיקה מעוררת את המהות החריפה של אתוס הטנגו בנרטיב של שש סצנות: מבוא, רחוב, מפגש / שכחה, ​​קברט, בדידות, שוב ברחוב.


י.ג. ריינברגר "עמדה האם בצערה" Stabat Mater op.138


תרומתו הנכבדת של ריינברגר היא למוסיקה הקולית ובעיקר למוסיקה הדתית: מספר מיסות, רקויאם ושתי מיסות Stabat Mater"”.


הנסיבות שהובילו לכתיבתה של היצירה המושמעת היום מעניינות: מתחילת 1870 סבל ריינברגר מפצע שלא נרפא בידו הימנית. בתחילת 1884 נדר נדר שאם הפצע ירפא הוא ילחין יצירה כזאת, ואכן הפצע הגליד ובקיץ 1884 חיבר את היצירה המושמעת בקונצרט היום, ואשר בוצעה ב- 1885 בכנסיה במינכן. היצירה מביעה דרך המלים והמוסיקה את רגשותיו האישיים של ריינברגר, את סבלו האישי ואת אמונתו באלוהים שיעזור לו להרפא – תקווה לגאולה תוך קבלת סבל.



ליצירה ארבעה פרקים:


1. עמדה האם בצערה


Andente molto


"Stabat Mater dolorosa"


2. מי האיש שלא יבכה


Molto lento


"Quis est hom qui non fleret"


3. אבוי האם, מקור האהבה


Con moto


"Eja mater fons amoris"


4. המפורסמת בבתולות


Maestoso


"Virgo virginum preclara"





פרטי המוכר: המקהלה הקאמרית טבעון