EN / HE / RU

מיינדפולנס בספירת העומר בהנחיית אביגיל גרץ

התחלה: 19:00 19.04.2021
מיקום:נווה שכטר

מיינדפולנס בספירת העומר בהנחיית אביגיל גרץ

התחלה: 19:00 19.04.2021
מיקום:נווה שכטר
המכירה באירוע הסתיימה
המכירה באירוע הסתיימה

אנו מתנצלים, בעקבות תקלה בחברת הסליקה לא ניתן לבצע תשלום כעת. עמכם הסליחה

סדרה של ארבעה מפגשים של לימוד וחווית איכות המיינדפולנס בזמן ספירת העומר המוגדר כזמן התבוננות.


מיינדפולנס (מודעות קשובה) זו תופעה שמסעירה את חקר המוח, את עולם הבריאות, העסקים, החינוך, בקיצור את כולם. ההגדרה של מיינדפולנס היא: "תשומת לב מכוונת, ברגע הנוכחי, ללא שיפוטיות". נשמע פשוט אבל בכלל לא קל, בעיקר כי אנחנו לא מורגלים בזה. בארבעת המפגשים שיתרחשו בזמן ספירת העומר הידועה כשעת פז להרהורים, נלמד את איכות המיינדפולנס, שמקורה בפילוסופיה הבודהיסטית, ואף נתנסה בה. נלמד לזהות את המתחים שמנהלים את חיינו וגם את דרך ההתמודדות שתעזור לנו לווסת יותר טוב את העולם הרגשי שלנו. נתנסה במודעות קשובה ובנוכחות ונלמד איך להקשיב בצורה שונה לעצמנו, למחשבות שלנו וכמובן גם לאחרים. במפגשים שיוקדשו לתמות של התבוננות פנימה, קבלת הקשיים בחיינו, מציאת כוחות לתיקון עצמי דרך פיתוח איכויות של חסד וחמלה נלמד ונתרגל יחד מדיטציה באופן מונחה, תומך ומותאם (ניתן לשבת על כסא). זו הזדמנות לפגוש את עצמנו בדרך אחרת.


*הסדנה מתאימה הן לאנשים ללא רקע בתרגול מיינדפולנס והן לכאלו שיש להם רקע.


שעות 19:00-21:00 | תאריכים: יום שני 19.4 // יום שני 26.4


יום שני 3.5 // יום שני 10.5


המפגשים יתקיימו בנווה שכטר, במידה ויחולו מגבלות תנועה או סגר המפגשים יתקיימו במתכונת זום.


מדיניות החזרים: עד לתאריך- 8.4 החזר מלא. עד לתאריך- 15.4 החזר של 50%. החל מתאריך-18.4 ללא החזר.


מפגש ראשון- כוחו של הרגע או מחכים שמשהו יקרה...


בני ישראל חיכו למעמד הר סיני הרבה מאוד זמן ואז חיכו להגיע לארץ ישראל ואז חיכו לבית המקדש ואז חיכו ל.... וגם אנחנו מעבירים הרבה מימינו בציפייה לדבר הטוב הבא, ולעיתים גם יראים לקראת הדבר הרע הבא. כך או כך חיינו כמטוטלת ואנו רגילים להימשך אחר הטייס האוטומטי המנהל אותנו. מצוות ספירת העומר, עצם החובה לספור כל יום ויום לקראת חג השבועות, גם היא יוצרת מתח וציפייה ליום מתן תורה. במפגש הראשון נתבונן ונבין את הנטייה האנושית הזו של לתכנן לעתיד או להיזכר בעבר, ונראה איך אפשר לפתח יכולת של שהייה בהווה מתוך מקום של אחריות. איך באה האחריות הזאת לידי ביטוי? איך אפשר ליצור הלך־רוח ולכוון את המחשבות והמעשים אל הרגע הזה ממש דרך הגוף והחושים שלנו. איך אפשר לצפות למשהו מבלי לסבול עד שיגיע ואיך כוחו של השינוי יכול להיות לנו דווקא לעזר.


מפגש שני- תיקון אישי, תיקון עולם ואולי אנחנו מושלמים כפי שאנחנו?


המקובלים מתייחסים לימי ספירת העומר כימים של עבודה נפשית ותיקון פנימי. הם פירטו כיצד כל יום מימי הספירה מבטא אספקט מסוים בנפש האדם. כל יום ויום, ישנה אפשרות לתקן בעצמנו משהו. הגישה הבודהיסטית מלמדת עולם שלם של כללי מוסר ואתיקה ובו בעת מעודדת את התחושה שכולנו כבר מושלמים כפי שאנחנו. לא מושלמים מלשון מצוינות או הכי טובים מכולם, אלא שאנו כבר שלמים, כולל מגרעותינו, פחדינו כעסינו וכן גם הצלחותינו. במפגש נתבונן על הלכי הרוח הקלאסיים שמנהלים את חיינו ונראה איך שינוי הגישה כלפי המתחים בחיינו יכולה לשנות אותם. תיקון לא חייב להיות מלווה במאמץ גרנדיוזי אלא יכול לפעמים לבוא מתשומת לב פשוטה.


מפגש שלישי- חמלה וחסד השראה ממגילת רות ומארבעת איכויות הלב של הבודהה


מגילת רות מפורסמת בשל מעשי החסד השזורים בה וגם אחת האיכויות שהכי חשוב לטפח בעולם הבודהיסטי היא חסד. ישנו סיפור עתיק על נזיר בודהיסטי בהודו שביקש מים מאישה בקאסטה מאוד נמוכה. קאסטה שאסור להתקרב אליה. האישה אמרה לו, אבל אסור לך לשתות ממני, אני מהקאסטה שאסור לבוא איתה במגע. הנזיר השיב לה, לא שאלתי אותך באיזו קאסטה את, רק ביקשתי מים. האישה התרגשה עד דמעות והלכה לחפש את הבודהה. היא אמרה לו שהיא התאהבה בנזיר שלו, והוא השיב לה, לא התאהבת בנזיר, התאהבת בחסד. ואם את רוצה שיהיה גם לך חסד בחיים שלך, תהיי חסד.
במפגש השלישי נבחן את אפשרות השחרור וההשתנות הטמונה בכל אחד ולא משנה מה סיפור ונסיבות חייו. המיתוס מספר לילדים שהם מגיעים מהחסידה, אבל אולי הם מגיעים מתוך חסד? נבחן איך תרגול מדיטטיבי של איכויות חמלה, אהבה, חסד, שמחה ואיזון מסייעים לנו להיות בנוכחות עם הדברים כפי שהם, להתייד עם הקשיים להכיר בטוב ולהוקיר תודה כדרך של חיים בעולם, דרך שמכלילה הרבה יותר אנשים בחיים שלנו, סוג של תנועה חופשית יותר בעולם.


מפגש רביעי- להיות כמו הר משוחרר


הר סיני הוא הדימוי לתורה והוא גם דימוי למפגש העוצמתי בין העם לאלוהיו. דימוי מעורר השראה וקבוע כמעט כמו אלוהים. למרות זאת מיד אחרי הקביעוּת הקדושה והיציבות הנצחית מגיעות בפרשת השבוע לפני חג השבועות דווקא ההוראות על השמיטה. שמיטה של הקרקע, שמיטה של חובות, שמיטה של בעלות על עבדים וכמובן התזכורת התמידית (המקורית אם תרצו) על שמיטת המלאכה שאלוהים עשה כשברא את העולם- השבת. להרפות את ההיאחזות שלנו דווקא בסמוך לדבר היקר לנו כל-כך?
נשמע מוכר? הלימוד הבודהיסטי מצביע על כך שכל דבר בעולם יכול להיות גורם לסבל אם נאחזים בו… ההיאחזות עצמה, זו שאנחנו בכלל לא חשים בה היא עצמה הסבל. סמיכות שני הדברים שכביכול לא קשורים זה לזה כאילו נועדו לעזור לנו לשמוט את הר סיני. זכותנו לעשות זאת מגיעה מהתלמוד שם נאמר שעלינו לראות עצמנו כאילו היינו במעמד הר-סיני, כאילו כל הדורות כולם נכחו שם וקיבלו על עצמם את הברית ההדדית. וכולם גם קיבלו את הערות השוליים התלמודיות בהן נכתב- "אל תקרא חרוט על הלוחות כי אם חירות!" במפגש האחרון נדבר על איכות החופש שיכולה להיות זמינה לנו בהרבה יותר אם נבחר בה.


אביגיל גרץ, ילידת 1975, מתרגלת מיינדפולנס משנת 2004. בוגרת תכנית הכשרת מנחי MBSR וגם MBCT מטעם מכון מודע במרכז הבינתחומי בהרצליה ואוניברסיטת בנגור באנגליה. אביגיל בעלת תואר ראשון בקולנוע מאוניברסיטת תל-אביב ותואר שני מאוניברסיטת בן גוריון בכתיבה יוצרת. בשנת 2013 התפרסם ספרה הראשון "בת של רב" בהוצאת אבן חושן. במשך שנתיים אביגיל כתבה טור במעריב על פרשות השבוע בקריאה בודהיסטית וכן על התרגול הבודהיסטי בחיי היום-יום. אביגיל היא גם מחזאית וקולנוענית, מפרסמת סיפורים ושירים בכתבי עת. מלמדת מיינדפולנס בעמותת תובנה ובמסגרות פרטיות. אביגיל גדלה בבית קונסרבטיבי. חיה בתל-אביב עם בן זוגה ואם מאושרת לבת.




פרטי המוכר
נווה שכטר

סדרה של ארבעה מפגשים של לימוד וחווית איכות המיינדפולנס בזמן ספירת העומר המוגדר כזמן התבוננות.


מיינדפולנס (מודעות קשובה) זו תופעה שמסעירה את חקר המוח, את עולם הבריאות, העסקים, החינוך, בקיצור את כולם. ההגדרה של מיינדפולנס היא: "תשומת לב מכוונת, ברגע הנוכחי, ללא שיפוטיות". נשמע פשוט אבל בכלל לא קל, בעיקר כי אנחנו לא מורגלים בזה. בארבעת המפגשים שיתרחשו בזמן ספירת העומר הידועה כשעת פז להרהורים, נלמד את איכות המיינדפולנס, שמקורה בפילוסופיה הבודהיסטית, ואף נתנסה בה. נלמד לזהות את המתחים שמנהלים את חיינו וגם את דרך ההתמודדות שתעזור לנו לווסת יותר טוב את העולם הרגשי שלנו. נתנסה במודעות קשובה ובנוכחות ונלמד איך להקשיב בצורה שונה לעצמנו, למחשבות שלנו וכמובן גם לאחרים. במפגשים שיוקדשו לתמות של התבוננות פנימה, קבלת הקשיים בחיינו, מציאת כוחות לתיקון עצמי דרך פיתוח איכויות של חסד וחמלה נלמד ונתרגל יחד מדיטציה באופן מונחה, תומך ומותאם (ניתן לשבת על כסא). זו הזדמנות לפגוש את עצמנו בדרך אחרת.


*הסדנה מתאימה הן לאנשים ללא רקע בתרגול מיינדפולנס והן לכאלו שיש להם רקע.


שעות 19:00-21:00 | תאריכים: יום שני 19.4 // יום שני 26.4


יום שני 3.5 // יום שני 10.5


המפגשים יתקיימו בנווה שכטר, במידה ויחולו מגבלות תנועה או סגר המפגשים יתקיימו במתכונת זום.


מדיניות החזרים: עד לתאריך- 8.4 החזר מלא. עד לתאריך- 15.4 החזר של 50%. החל מתאריך-18.4 ללא החזר.


מפגש ראשון- כוחו של הרגע או מחכים שמשהו יקרה...


בני ישראל חיכו למעמד הר סיני הרבה מאוד זמן ואז חיכו להגיע לארץ ישראל ואז חיכו לבית המקדש ואז חיכו ל.... וגם אנחנו מעבירים הרבה מימינו בציפייה לדבר הטוב הבא, ולעיתים גם יראים לקראת הדבר הרע הבא. כך או כך חיינו כמטוטלת ואנו רגילים להימשך אחר הטייס האוטומטי המנהל אותנו. מצוות ספירת העומר, עצם החובה לספור כל יום ויום לקראת חג השבועות, גם היא יוצרת מתח וציפייה ליום מתן תורה. במפגש הראשון נתבונן ונבין את הנטייה האנושית הזו של לתכנן לעתיד או להיזכר בעבר, ונראה איך אפשר לפתח יכולת של שהייה בהווה מתוך מקום של אחריות. איך באה האחריות הזאת לידי ביטוי? איך אפשר ליצור הלך־רוח ולכוון את המחשבות והמעשים אל הרגע הזה ממש דרך הגוף והחושים שלנו. איך אפשר לצפות למשהו מבלי לסבול עד שיגיע ואיך כוחו של השינוי יכול להיות לנו דווקא לעזר.


מפגש שני- תיקון אישי, תיקון עולם ואולי אנחנו מושלמים כפי שאנחנו?


המקובלים מתייחסים לימי ספירת העומר כימים של עבודה נפשית ותיקון פנימי. הם פירטו כיצד כל יום מימי הספירה מבטא אספקט מסוים בנפש האדם. כל יום ויום, ישנה אפשרות לתקן בעצמנו משהו. הגישה הבודהיסטית מלמדת עולם שלם של כללי מוסר ואתיקה ובו בעת מעודדת את התחושה שכולנו כבר מושלמים כפי שאנחנו. לא מושלמים מלשון מצוינות או הכי טובים מכולם, אלא שאנו כבר שלמים, כולל מגרעותינו, פחדינו כעסינו וכן גם הצלחותינו. במפגש נתבונן על הלכי הרוח הקלאסיים שמנהלים את חיינו ונראה איך שינוי הגישה כלפי המתחים בחיינו יכולה לשנות אותם. תיקון לא חייב להיות מלווה במאמץ גרנדיוזי אלא יכול לפעמים לבוא מתשומת לב פשוטה.


מפגש שלישי- חמלה וחסד השראה ממגילת רות ומארבעת איכויות הלב של הבודהה


מגילת רות מפורסמת בשל מעשי החסד השזורים בה וגם אחת האיכויות שהכי חשוב לטפח בעולם הבודהיסטי היא חסד. ישנו סיפור עתיק על נזיר בודהיסטי בהודו שביקש מים מאישה בקאסטה מאוד נמוכה. קאסטה שאסור להתקרב אליה. האישה אמרה לו, אבל אסור לך לשתות ממני, אני מהקאסטה שאסור לבוא איתה במגע. הנזיר השיב לה, לא שאלתי אותך באיזו קאסטה את, רק ביקשתי מים. האישה התרגשה עד דמעות והלכה לחפש את הבודהה. היא אמרה לו שהיא התאהבה בנזיר שלו, והוא השיב לה, לא התאהבת בנזיר, התאהבת בחסד. ואם את רוצה שיהיה גם לך חסד בחיים שלך, תהיי חסד.
במפגש השלישי נבחן את אפשרות השחרור וההשתנות הטמונה בכל אחד ולא משנה מה סיפור ונסיבות חייו. המיתוס מספר לילדים שהם מגיעים מהחסידה, אבל אולי הם מגיעים מתוך חסד? נבחן איך תרגול מדיטטיבי של איכויות חמלה, אהבה, חסד, שמחה ואיזון מסייעים לנו להיות בנוכחות עם הדברים כפי שהם, להתייד עם הקשיים להכיר בטוב ולהוקיר תודה כדרך של חיים בעולם, דרך שמכלילה הרבה יותר אנשים בחיים שלנו, סוג של תנועה חופשית יותר בעולם.


מפגש רביעי- להיות כמו הר משוחרר


הר סיני הוא הדימוי לתורה והוא גם דימוי למפגש העוצמתי בין העם לאלוהיו. דימוי מעורר השראה וקבוע כמעט כמו אלוהים. למרות זאת מיד אחרי הקביעוּת הקדושה והיציבות הנצחית מגיעות בפרשת השבוע לפני חג השבועות דווקא ההוראות על השמיטה. שמיטה של הקרקע, שמיטה של חובות, שמיטה של בעלות על עבדים וכמובן התזכורת התמידית (המקורית אם תרצו) על שמיטת המלאכה שאלוהים עשה כשברא את העולם- השבת. להרפות את ההיאחזות שלנו דווקא בסמוך לדבר היקר לנו כל-כך?
נשמע מוכר? הלימוד הבודהיסטי מצביע על כך שכל דבר בעולם יכול להיות גורם לסבל אם נאחזים בו… ההיאחזות עצמה, זו שאנחנו בכלל לא חשים בה היא עצמה הסבל. סמיכות שני הדברים שכביכול לא קשורים זה לזה כאילו נועדו לעזור לנו לשמוט את הר סיני. זכותנו לעשות זאת מגיעה מהתלמוד שם נאמר שעלינו לראות עצמנו כאילו היינו במעמד הר-סיני, כאילו כל הדורות כולם נכחו שם וקיבלו על עצמם את הברית ההדדית. וכולם גם קיבלו את הערות השוליים התלמודיות בהן נכתב- "אל תקרא חרוט על הלוחות כי אם חירות!" במפגש האחרון נדבר על איכות החופש שיכולה להיות זמינה לנו בהרבה יותר אם נבחר בה.


אביגיל גרץ, ילידת 1975, מתרגלת מיינדפולנס משנת 2004. בוגרת תכנית הכשרת מנחי MBSR וגם MBCT מטעם מכון מודע במרכז הבינתחומי בהרצליה ואוניברסיטת בנגור באנגליה. אביגיל בעלת תואר ראשון בקולנוע מאוניברסיטת תל-אביב ותואר שני מאוניברסיטת בן גוריון בכתיבה יוצרת. בשנת 2013 התפרסם ספרה הראשון "בת של רב" בהוצאת אבן חושן. במשך שנתיים אביגיל כתבה טור במעריב על פרשות השבוע בקריאה בודהיסטית וכן על התרגול הבודהיסטי בחיי היום-יום. אביגיל היא גם מחזאית וקולנוענית, מפרסמת סיפורים ושירים בכתבי עת. מלמדת מיינדפולנס בעמותת תובנה ובמסגרות פרטיות. אביגיל גדלה בבית קונסרבטיבי. חיה בתל-אביב עם בן זוגה ואם מאושרת לבת.




פרטי המוכר
נווה שכטר
תנאי שימוש מדיניות פרטיות מכירת כרטיסים יצירת קשר
מדיניות ביטולים וביטול הזמנה
שירות לקוחות ותמיכה טכנית: *5169
עקבו אחרינו:
כל הזכויות שמורות | EventBUZZ 2018
תנאי שימוש מדיניות פרטיות מכירת כרטיסים יצירת קשר
מדיניות ביטולים וביטול הזמנה
שירות לקוחות ותמיכה טכנית: *5169
עקבו אחרינו:
כל הזכויות שמורות | EventBUZZ 2018