קהילת מדברים פסיכדליה גאה להכריז על האירוע הגדול שחיכינוו לו!
*כנס מדברים פסיכדליה*
*הרנסנס הפסיכדלי*
--- מחוויה רוחנית למציאות יומיומית ---
אנחנו חיים במציאות מופלאה, בתקופה מיוחדת מאד בזמן שבה חומרים משני תודעה הולכים ומקבלים הכרה ברחבי העולם. גם אנחנו כאן, בארצנו הקטנה, בירת התרבות העולמית, עוסקים במחקר, טיפול, שינויי חקיקה ויצירה של קהילות סביב החומרים הפסיכדליים.
הרגשנו שעולה קריאה מהקהילה לאירוע מיוחד במינו, אירוע שבו נוכל להיפגש מחוץ למרחב הדיגיטלי ולדבר פסיכדליה. היינו קשובים והתחלנו להכין את השטח וממש עכשיו הרגשנו שזה הרגע המתאים להכריז –כנס מדברים פסיכדליה – הרנסנס הפסיכדלי – יוצא לדרך!
ביום שלישי ה 17.5 ניפגש בשעות הערב באולם הכנסים בית ציוני אמריקה בתל אביב.
בשביל לדאוג לכלל הקהילה, הצבנו לעצמינו כמה מטרות בכנס שלנו:
- לשמור על אווירה קהילתית ופסיכדלית ולדאוג לכרטיסים במחיר נוח - להביא מרצים ומרצות ממגוון תחומים: אקדמיה, טיפול ומהקהילה - לדבר על התחום הטיפולי, על הרוחני וגם על שינוי מדיניות ואקטיביזם - לאפשר מרחבים וזמנים שבהם נוכל להכיר, להיפגש ולהתמנגל - לתת מקום לכם ולכן לשאול שאלות במהלך המשבצות
כמו בכל חוויה, גם הפעם נדאג להכין את הסט והסטינג המושלמים! האירוע יתקיים באולם כנסים מרווח, עם נשנושים שיחכו במובאה ויצירות אומנות שתוכלו לצלול אליהן בין השיחות עם חברי וחברות הקהילה.
איתמר זדוף' - דברי הימים של הפסיכדליה הישראלית - בהרצאה נצלול לתוך ההיסטוריה של הפסיכדליה בישראל. נחפש ביחד את הגוון הישראלי של הפסיכדליה, נבדוק עד כמה ואם בכלל החומרים הפסיכדליים השפיעו על תרבות המיינסטרים בארץ. סיפור שמתחיל מניסויים פסיכיאטריים בבתי החולים לפגועי נפש בירושלים, לבוהמה התל אביבית וימי "כסית" העליזים. נמשיך עם סצנת הטראנס שנטעה שורשים עמוק באדמת ישראל, למעגלים הטקסיים ונקנח בסקירה של המצב כיום, בעידן שידוע כ"רנסנס הפסיכדלי".
דוקטורנט באוניברסיטת חיפה, כותב תזה בנושא: הקהילות הפסיכדליות בישראל וביפן וטביעת רגלן התרבותית. מה שבעיקר מעניין אותי זה הביטוי המקומי לתופעה הפסיכדלית הגלובלית. ישראלי שעוסק בתרבות יפנית כבר קרוב לשני עשורים, גר ולמד ביפן 7 שנים, בהם התמקד באומנות הלחימה אייקידו, קובודו (אומנויות לחימה קלאסיות), ציור דיו, קליגרפיה ועוד. בארץ, מלמד אייקידו בפרדס חנה, ובימים הטובים גם מדריך טיולים ליפן ומתורגמן עסקי.
ד"ר חגית בוני נח ו עו"ס פיני בויימל - מחקר משנה מדיניות בדפוסי שימוש וצמצום נזקים במסיבות. האם ממצאי מחקר יסייעו בשינוי המדיניות בנושא מזעור נזקים במסיבות טבע בישראל? בהרצאה נציג את קבוצת המחקר שהוקמה בנושא מזעור נזקים במסיבות טבע שכוללת מומחים מתחומים שונים כולל קובעי מדיניות, אנשי אקדמיה ומתנדבים מאירגוני שטח אזרחיים. בהרצאה יוצג התוצר הראשוני של הקבוצה- מחקר כמותני ראשון מסוגו שנערך בקרב בליינים במסיבות טבע. במחקר השתתפו גם חברים בקהילת מדברים פסיכדליה. ממצאי המחקר יסייעו לקובעי המדיניות ואנשי המקצוע ביצירת מענים ומזעור נזקים פיזיים ונפשיים לבליינים במסיבות טבע. בהרצאה נספר על היווצרות צוות המחקר ועל התהליך עצמו, נציג את ממצאים המחקר הכמותניים שכללו גם שאלה פתוחה אחת- ונדון בסוגיות שעלו: בהקשר של אחריות אישית, ערבות הדדית, קהילה ורשויות, ומזעור נזקים במסיבות טבע.
פיני בוימל, עו"ס מטפל ACT ומנחה אינטגרציה, מנהל ומייסד חמצ"ן חינוך ומידע לצמצום נזקים, ממייסדי האגודה הישראלי לפסיכדליה, מלווה קהילתי במכללת תל חי, חבר בהנהלת ישראל ssdp, פורום מרחבים בטוחים, פורום איל"סם וועדת הסמים בכנסת ובצוות המחקר.
ד"ר חגית בוני נח, מרצה בכירה בחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל וחברת וועד אילסם- החברה הישראלית לרפואה וטיפול בהתמכרויות של ההסתדרות הרפואית. סיימה את לימודי הדוקטורט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ועבודת המחקר שלה נערכה בנושא הקנאביס. שימשה במשך כשני עשורים יועצת לרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול. לימדה בעבר במכללה האקמית בית ברל, באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכללה האקדמית נתניה. עוסקת במחקר בתחומי ההתמכרויות, מדיניות סמים, מזעור נזקים , הימורים, תרמילאים ומבוגרים-צעירים.
ד''ר מעין הראל ושחר גל פסיכדליים והתמכרות: בין בחירה לבריחה אל המרחב הפסיכדלי סמים פסיכדליים מחזיקים בכוח עצום לשנות את התודעה האנושית ב"טריפ" יחסית קצר. מסלולים מוחיים שנוצרו בעקבות טראומה או שנים של תרגול יכולים להיפתח לחיווט מחדש. עם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה, כי באותה הסכין ניתן לרפא טראומות ישנות או ליצור טראומות חדשות. בהרצאה שלנו נתחיל בטעימה מממצאים חדשים ממדעי המוח בנושא הגמישות המוחית בעקבות שימוש בMDMA וLSD ונמשיך אל הנושא שקשה לנו לשים על השולחן – התמכרות. ניקח את האח החורג בעולם הפסיכדלי, הקנאביס, הנחשב היום סם מקובל חברתית וחוקי בחלק ממדינות העולם. מתוך העדויות הרבות שהצטברו עליו וחוויה אישית נדבר על הפיל הירוק שבחדר.
ד''ר מעין הראל הינה בוגרת מרכז זלוטובסקי לחקר המוח באוניברסיטת בן גוריון, בעלת דוקטורט מהמחלקה למדעי החיים (מחקר קליני במכורים לאלכוהול) ותואר שני בפסיכולוגיה ניסויית מטעם אוניברסיטת בן גוריון. בימים אלה עובדת כחוקרת במעבדה לדימות מוחית דיאגנוסטית בבית החולים שיבא תל השומר, שם היא מנהלת מחקר על מחלת הדיכאון. שחר גל, האיש מאחורי "נק' יציאה". המיזם שהתחיל מסדרת רשת שבמסגרתה תיעד את התהליך האישי שלו, והתפתח לכדי קהילה שמטרתה לייצר מרחב בטוח לשיתוף ותמיכה קבוצתית בנושא ההתמודדות עם התלות ותהליך השחרור ממנה. הפלטפורמה של נק' יציאה מאפשרת שיח כן ונטול שיפוטיות, הן במרחב הוירטואלי והן במפגשים הפרונטליים שמתקיימים מדי ערב בביתו של שחר בת"א.
מעיין מלודי הדיאלוג התוך-נפשי ככלי אינטגרטיבי במהלך החוויה הפסיכדלית: מה קורה כשהחוויה הפסיכדלית הופכת לחווית קיצון - מבט מבפנים. הכל פנאן וחישגוזים, עד שפתאום קורה משהו לא צפוי. בין אם זה כי איבדת את החברים שלך בפסטיבל או כי צף תוכן נפשי מהעבר, החוויה הפסיכדלית מפתיעה כל פעם מחדש ולא תמיד הולכת לפי איך שדמיינו לעצמנו.החדשות הטובות הן שיש מה לעשות. באמצעות כלים מעולם הדיאלוג הפתוח וליווי במצבי קיצון, אנחנו יכולים לבחון את החוויה שלנו מנקודת מבט שמאפשרת התמסרות, רגיעה ולעיתים אפילו טרנספורמציה.מעיין תחלוק איתנו כלים לעבודה תוך-נפשית במהלך החוויה הפסיכדלית, כזו שתפתח לנו אפשרויות חדשות לחקירה פנימית.
פסקה עלי: מייסדת ומנהלת מענה - ליווי נפשי מותאם אישית. מלווה משפחות בגישת הדיאלוג הפתוח, מטפלת בשיאצו ותלמידה נצחית. בעלת ניסיון עשיר בליווי מצבי משבר במסגרות בתים מאזנים ובפרויקט חוף מבטחים. חוקרת בסקרנות רבה את העולמות של גוף, תנועה, תקשורת מקרבת, קונסטלציה משפחתית, מדיטציה, תודעה וחלימה. דוגלת בגישה רכה, חומלת ושיתופית, המכבדת את כל מצבי התודעה כבעלי ערך ותבונה פנימית. מאמינה שאם רק נקשיב מספיק טוב, נגלה את המסר החבוי שבכל מצב משברי ואת דרכו להביא לטרנספורמציה והטבה בחיי האדם והאנושות.
מיכאל פיין: הרנסאנס הרוחני - הסוס הטרויאני של הפסיכדלים תמיד היה קשר הדוק בין שימוש בפסיכדלים לרוחניות, משימוש מסורתי בן אלפי שנים ועד השימוש שלנו במערב כיום. אבל מה זה בכלל, "רוחניות"? מה הוא הדבר המשותף הזה שכמעט כל מי שמתנסה בפסיכדלים מרגיש שהוא נחשף אליו, נוגע בו? מה הערך של המימד הזה בחיים שלנו, אם הוא בכלל קיים? איך אנחנו עושים אינטגרציה שפויה בין המימד ההזוי הזה לחיים הגשמיים שלנו? יתכן שאנחנו עדים לאירוע היסטורי, לידתה של דת חדשה מתוך המפגש המחודש בין התרבות המערבית עם מימד הרוח. איך נמנע ממנה ליפול למלכודות אליה נפלו דתות לפניה?
מיכאל פיין, 34, צועד בדרך הרוחנית כ-2 עשורים, מלמד מדיטציה וחקירה עצמית במסגרת 'לשהות', חי את תהליך האינטגרציה בין הרוח לחומר. פעיל ב-5 השנים האחרונות בפרויקטים שונים של מזעור נזקים והנגשת מידע לגבי שימוש אחראי בסמים, כותב הטור "משנה תודעה" בנושא סמים ומזעור נזקים בטיימאאוט תל אביב, מלווה תהליכי הכנה ואינטגרציה. חבר בצוות מנהלי 'מדברים פסיכדליה'.
מעין שנקר: הקשר הבין אישי שבחוויה מה המשמעות של קשר מתמשך או חד פעמי בזמן חוויה פסיכדלית? איך קשר יכול להעצים , להרגיע או לפגוע בחוויה פסיכדלית? מה ההבדל בין הדרכה בזמן החוויה לבין יצירת מרחב? נצלול לתוך חוויות שונות של קשר בתוך חוויה אחרת של התודעה, פסיכדלית ולא רק. נעמיק בתוך משמעויות אחרות של סט וסטינג, של האדם החווה והאדם המלווה. מעיין שנקר, עו"ס קלינית ,MSW ומטפלת משפחתית. מנהלת את פרויקט 'אנשים טובים' של עמותת עלם, הקיים 10 שנים. ממקימות קבוצת האינטגרציה והפורום הפסיכדלי. עובדת עם בריאות הנפש מעל 14 שנים. חוקרת תודעה ורגש.
קהילת מדברים פסיכדליה גאה להכריז על האירוע הגדול שחיכינוו לו!
*כנס מדברים פסיכדליה*
*הרנסנס הפסיכדלי*
--- מחוויה רוחנית למציאות יומיומית ---
אנחנו חיים במציאות מופלאה, בתקופה מיוחדת מאד בזמן שבה חומרים משני תודעה הולכים ומקבלים הכרה ברחבי העולם. גם אנחנו כאן, בארצנו הקטנה, בירת התרבות העולמית, עוסקים במחקר, טיפול, שינויי חקיקה ויצירה של קהילות סביב החומרים הפסיכדליים.
הרגשנו שעולה קריאה מהקהילה לאירוע מיוחד במינו, אירוע שבו נוכל להיפגש מחוץ למרחב הדיגיטלי ולדבר פסיכדליה. היינו קשובים והתחלנו להכין את השטח וממש עכשיו הרגשנו שזה הרגע המתאים להכריז –כנס מדברים פסיכדליה – הרנסנס הפסיכדלי – יוצא לדרך!
ביום שלישי ה 17.5 ניפגש בשעות הערב באולם הכנסים בית ציוני אמריקה בתל אביב.
בשביל לדאוג לכלל הקהילה, הצבנו לעצמינו כמה מטרות בכנס שלנו:
- לשמור על אווירה קהילתית ופסיכדלית ולדאוג לכרטיסים במחיר נוח - להביא מרצים ומרצות ממגוון תחומים: אקדמיה, טיפול ומהקהילה - לדבר על התחום הטיפולי, על הרוחני וגם על שינוי מדיניות ואקטיביזם - לאפשר מרחבים וזמנים שבהם נוכל להכיר, להיפגש ולהתמנגל - לתת מקום לכם ולכן לשאול שאלות במהלך המשבצות
כמו בכל חוויה, גם הפעם נדאג להכין את הסט והסטינג המושלמים! האירוע יתקיים באולם כנסים מרווח, עם נשנושים שיחכו במובאה ויצירות אומנות שתוכלו לצלול אליהן בין השיחות עם חברי וחברות הקהילה.
איתמר זדוף' - דברי הימים של הפסיכדליה הישראלית - בהרצאה נצלול לתוך ההיסטוריה של הפסיכדליה בישראל. נחפש ביחד את הגוון הישראלי של הפסיכדליה, נבדוק עד כמה ואם בכלל החומרים הפסיכדליים השפיעו על תרבות המיינסטרים בארץ. סיפור שמתחיל מניסויים פסיכיאטריים בבתי החולים לפגועי נפש בירושלים, לבוהמה התל אביבית וימי "כסית" העליזים. נמשיך עם סצנת הטראנס שנטעה שורשים עמוק באדמת ישראל, למעגלים הטקסיים ונקנח בסקירה של המצב כיום, בעידן שידוע כ"רנסנס הפסיכדלי".
דוקטורנט באוניברסיטת חיפה, כותב תזה בנושא: הקהילות הפסיכדליות בישראל וביפן וטביעת רגלן התרבותית. מה שבעיקר מעניין אותי זה הביטוי המקומי לתופעה הפסיכדלית הגלובלית. ישראלי שעוסק בתרבות יפנית כבר קרוב לשני עשורים, גר ולמד ביפן 7 שנים, בהם התמקד באומנות הלחימה אייקידו, קובודו (אומנויות לחימה קלאסיות), ציור דיו, קליגרפיה ועוד. בארץ, מלמד אייקידו בפרדס חנה, ובימים הטובים גם מדריך טיולים ליפן ומתורגמן עסקי.
ד"ר חגית בוני נח ו עו"ס פיני בויימל - מחקר משנה מדיניות בדפוסי שימוש וצמצום נזקים במסיבות. האם ממצאי מחקר יסייעו בשינוי המדיניות בנושא מזעור נזקים במסיבות טבע בישראל? בהרצאה נציג את קבוצת המחקר שהוקמה בנושא מזעור נזקים במסיבות טבע שכוללת מומחים מתחומים שונים כולל קובעי מדיניות, אנשי אקדמיה ומתנדבים מאירגוני שטח אזרחיים. בהרצאה יוצג התוצר הראשוני של הקבוצה- מחקר כמותני ראשון מסוגו שנערך בקרב בליינים במסיבות טבע. במחקר השתתפו גם חברים בקהילת מדברים פסיכדליה. ממצאי המחקר יסייעו לקובעי המדיניות ואנשי המקצוע ביצירת מענים ומזעור נזקים פיזיים ונפשיים לבליינים במסיבות טבע. בהרצאה נספר על היווצרות צוות המחקר ועל התהליך עצמו, נציג את ממצאים המחקר הכמותניים שכללו גם שאלה פתוחה אחת- ונדון בסוגיות שעלו: בהקשר של אחריות אישית, ערבות הדדית, קהילה ורשויות, ומזעור נזקים במסיבות טבע.
פיני בוימל, עו"ס מטפל ACT ומנחה אינטגרציה, מנהל ומייסד חמצ"ן חינוך ומידע לצמצום נזקים, ממייסדי האגודה הישראלי לפסיכדליה, מלווה קהילתי במכללת תל חי, חבר בהנהלת ישראל ssdp, פורום מרחבים בטוחים, פורום איל"סם וועדת הסמים בכנסת ובצוות המחקר.
ד"ר חגית בוני נח, מרצה בכירה בחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל וחברת וועד אילסם- החברה הישראלית לרפואה וטיפול בהתמכרויות של ההסתדרות הרפואית. סיימה את לימודי הדוקטורט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ועבודת המחקר שלה נערכה בנושא הקנאביס. שימשה במשך כשני עשורים יועצת לרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול. לימדה בעבר במכללה האקמית בית ברל, באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכללה האקדמית נתניה. עוסקת במחקר בתחומי ההתמכרויות, מדיניות סמים, מזעור נזקים , הימורים, תרמילאים ומבוגרים-צעירים.
ד''ר מעין הראל ושחר גל פסיכדליים והתמכרות: בין בחירה לבריחה אל המרחב הפסיכדלי סמים פסיכדליים מחזיקים בכוח עצום לשנות את התודעה האנושית ב"טריפ" יחסית קצר. מסלולים מוחיים שנוצרו בעקבות טראומה או שנים של תרגול יכולים להיפתח לחיווט מחדש. עם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה, כי באותה הסכין ניתן לרפא טראומות ישנות או ליצור טראומות חדשות. בהרצאה שלנו נתחיל בטעימה מממצאים חדשים ממדעי המוח בנושא הגמישות המוחית בעקבות שימוש בMDMA וLSD ונמשיך אל הנושא שקשה לנו לשים על השולחן – התמכרות. ניקח את האח החורג בעולם הפסיכדלי, הקנאביס, הנחשב היום סם מקובל חברתית וחוקי בחלק ממדינות העולם. מתוך העדויות הרבות שהצטברו עליו וחוויה אישית נדבר על הפיל הירוק שבחדר.
ד''ר מעין הראל הינה בוגרת מרכז זלוטובסקי לחקר המוח באוניברסיטת בן גוריון, בעלת דוקטורט מהמחלקה למדעי החיים (מחקר קליני במכורים לאלכוהול) ותואר שני בפסיכולוגיה ניסויית מטעם אוניברסיטת בן גוריון. בימים אלה עובדת כחוקרת במעבדה לדימות מוחית דיאגנוסטית בבית החולים שיבא תל השומר, שם היא מנהלת מחקר על מחלת הדיכאון. שחר גל, האיש מאחורי "נק' יציאה". המיזם שהתחיל מסדרת רשת שבמסגרתה תיעד את התהליך האישי שלו, והתפתח לכדי קהילה שמטרתה לייצר מרחב בטוח לשיתוף ותמיכה קבוצתית בנושא ההתמודדות עם התלות ותהליך השחרור ממנה. הפלטפורמה של נק' יציאה מאפשרת שיח כן ונטול שיפוטיות, הן במרחב הוירטואלי והן במפגשים הפרונטליים שמתקיימים מדי ערב בביתו של שחר בת"א.
מעיין מלודי הדיאלוג התוך-נפשי ככלי אינטגרטיבי במהלך החוויה הפסיכדלית: מה קורה כשהחוויה הפסיכדלית הופכת לחווית קיצון - מבט מבפנים. הכל פנאן וחישגוזים, עד שפתאום קורה משהו לא צפוי. בין אם זה כי איבדת את החברים שלך בפסטיבל או כי צף תוכן נפשי מהעבר, החוויה הפסיכדלית מפתיעה כל פעם מחדש ולא תמיד הולכת לפי איך שדמיינו לעצמנו.החדשות הטובות הן שיש מה לעשות. באמצעות כלים מעולם הדיאלוג הפתוח וליווי במצבי קיצון, אנחנו יכולים לבחון את החוויה שלנו מנקודת מבט שמאפשרת התמסרות, רגיעה ולעיתים אפילו טרנספורמציה.מעיין תחלוק איתנו כלים לעבודה תוך-נפשית במהלך החוויה הפסיכדלית, כזו שתפתח לנו אפשרויות חדשות לחקירה פנימית.
פסקה עלי: מייסדת ומנהלת מענה - ליווי נפשי מותאם אישית. מלווה משפחות בגישת הדיאלוג הפתוח, מטפלת בשיאצו ותלמידה נצחית. בעלת ניסיון עשיר בליווי מצבי משבר במסגרות בתים מאזנים ובפרויקט חוף מבטחים. חוקרת בסקרנות רבה את העולמות של גוף, תנועה, תקשורת מקרבת, קונסטלציה משפחתית, מדיטציה, תודעה וחלימה. דוגלת בגישה רכה, חומלת ושיתופית, המכבדת את כל מצבי התודעה כבעלי ערך ותבונה פנימית. מאמינה שאם רק נקשיב מספיק טוב, נגלה את המסר החבוי שבכל מצב משברי ואת דרכו להביא לטרנספורמציה והטבה בחיי האדם והאנושות.
מיכאל פיין: הרנסאנס הרוחני - הסוס הטרויאני של הפסיכדלים תמיד היה קשר הדוק בין שימוש בפסיכדלים לרוחניות, משימוש מסורתי בן אלפי שנים ועד השימוש שלנו במערב כיום. אבל מה זה בכלל, "רוחניות"? מה הוא הדבר המשותף הזה שכמעט כל מי שמתנסה בפסיכדלים מרגיש שהוא נחשף אליו, נוגע בו? מה הערך של המימד הזה בחיים שלנו, אם הוא בכלל קיים? איך אנחנו עושים אינטגרציה שפויה בין המימד ההזוי הזה לחיים הגשמיים שלנו? יתכן שאנחנו עדים לאירוע היסטורי, לידתה של דת חדשה מתוך המפגש המחודש בין התרבות המערבית עם מימד הרוח. איך נמנע ממנה ליפול למלכודות אליה נפלו דתות לפניה?
מיכאל פיין, 34, צועד בדרך הרוחנית כ-2 עשורים, מלמד מדיטציה וחקירה עצמית במסגרת 'לשהות', חי את תהליך האינטגרציה בין הרוח לחומר. פעיל ב-5 השנים האחרונות בפרויקטים שונים של מזעור נזקים והנגשת מידע לגבי שימוש אחראי בסמים, כותב הטור "משנה תודעה" בנושא סמים ומזעור נזקים בטיימאאוט תל אביב, מלווה תהליכי הכנה ואינטגרציה. חבר בצוות מנהלי 'מדברים פסיכדליה'.
מעין שנקר: הקשר הבין אישי שבחוויה מה המשמעות של קשר מתמשך או חד פעמי בזמן חוויה פסיכדלית? איך קשר יכול להעצים , להרגיע או לפגוע בחוויה פסיכדלית? מה ההבדל בין הדרכה בזמן החוויה לבין יצירת מרחב? נצלול לתוך חוויות שונות של קשר בתוך חוויה אחרת של התודעה, פסיכדלית ולא רק. נעמיק בתוך משמעויות אחרות של סט וסטינג, של האדם החווה והאדם המלווה. מעיין שנקר, עו"ס קלינית ,MSW ומטפלת משפחתית. מנהלת את פרויקט 'אנשים טובים' של עמותת עלם, הקיים 10 שנים. ממקימות קבוצת האינטגרציה והפורום הפסיכדלי. עובדת עם בריאות הנפש מעל 14 שנים. חוקרת תודעה ורגש.
