הַצִּדָּה

לפי ספרה של תמר ברגר
פעולה בימתית מאת רות קנר ושחקניות הקבוצה

בעצם, זאת הצגה על זבל. או אולי על אשפה, טינופת, זוהמה, סחי, פסולת, שארית – תלוי איך מסתכלים על זה. הפרויקט שלנו מתעניין בכל הדברים הללו, אלו שאנחנו מעדיפות בדרך כלל להיפטר מהם, לדחוק אותם הצידה.

העבודה מתחקה אחרי תוואי משאיות הזבל ותהליכי האיסוף, השינוע, ההטמנה, השריפה והמחזור של האשפה. מסלולי המשאיות מובילים אל נופי שארית בישראל: חפצים שהושלכו כי כבר אינם שימושיים, מזבלות, משרפות ואתרי הטמנה, וגם יישובי פריפריה שהוזנחו, מתקני כליאה, חורבות של כפרים פלסטיניים, ואפילו נופי הגוף, בייחוד זה המזדקן.

"השארית, האוביקט המסולק, אינה בהכרח פיזית. גם אירוע אפשר לסלק (מספר לימוד למשל), גם מידע (קובץ במחשב), גם זיכרון, גם רעיון, גם רגש…"

אבל גם כשהורחקה והוטמנה עמוק מתחת להר הזבל, האשפה ממשיכה לתסוס, תובעת מחדש את מקומה הלגיטימי בסדר היום האישי והציבורי. דרך שיטוט בין "מה ומי שהורחקו או שהשער נחסם בפניהם", כפי שמפרטת בספרה תמר ברגר, מבקש הפרויקט הבימתי לשאול שאלות אישיות וקולקטיביות על מנגנוני דחיקה והדרה.

במופע "הַצִּדָּה" הפעולה הבימתית עצמה יוצרת תהליכי מיון וסיווג, התכנסויות והתפצלויות סביב תחנות ומסלולים, ודרכם נשוטט בין אתרי־שארית ודמויות־שארית מהמרחב הישראלי.

את המהלך כולו מלווה המוזיקאי אילן גרין בנגינה חיה על שברי חפצים זנוחים שפירק והרכיב מחדש ליצירת העולם המוזיקלי של נופי השארית.

בהשתתפות: עדי מאירוביץ', סיואר עואד, רונן בבלוקי, איבאא מונדיר/בשיר נהרא, ראמי סלמאן
מוזיקה: אילן גרין | עיצוב: כנרת קיש | תאורה: יאיר ורדי | תנועה: זוהר קרני | הפקה: גליה יואלי, שירה יובל

אורך המופע כשעה וארבעים