ערב ייחודי לקפה יפו!

**הישיבה בשולחנות טברנה ארוכים**
ככה מתארת את החוויה לקוחה שביקרה במופע:
תודה על המופע הנהדר, המקצועי והמחבק שזכיתי לצפות ולהקשיב לו אמש.

עליזה אביב - על במה קטנה ממש, עליזה עושה את ה "קסם" הזה , מצליחה לרקוד (כמעט במקום) ולתת תחושה של מרחב, זרועות מורמות לאוויר, מחבקות את העולם , ואחר כך מתכנסות בענווה אל תוכך ושוב " סיפורי הבדים " בַּצבעים השונים – איזה גיוון, כמה מחשבה, נותנים גם הם נוֹפֶךְ של תנועה גלית וצבעים רכִּים. השירים נפלאים – אֶת כולם הכרתי (כנראה מהילדות והנעורים שנהגנו להאזין בשקיקה לרדיו ובאותם ימים השמיעו את כל החומרים האלו) והשירה של עליזה – יותר נכון לומר ההגשה האישית, הנשית והחמה של השירים האלו ( אפילו שאני לא מבינה יוונית , יכולתי לחוות את הסיפור ) הקהל התמוגג , זה סוג של " אושר מקומי ", היזָכְרוּת בתקופות חיים אחרות , קצת נוסטלגיה וגעגוע אל מחוזות רחוקים .כל אחד ואחת אל תוך העולמות הפנימיים והזיכרון הפרטי . מקסים .

שמעון פרנס - (שנראֶה מצויין) מגיש את הסיפורים בקול רַךְ , מרתק בסיפורי יפו של פעם – ממרחק השנים יש הילה רומנטית והוא יודע לתָבֶּל ולפַלְפֵּל פה ושם , תענוג להקשיב לו . לעיתים שמעון ממש מפלרטט עם המיקרופון מה שמוסיף עוד גוונים לקולו .השילוב של הסיפורים והשירים מעולה , מינונים מדוייקים ומופע מהודק הייטב – מהודק אבל גמיש , זוהי גדוּלָה מקצועית – לדעת לחוש את רחשי לב הקהל ולהוביל אותו אל תוך הסיפור .

יהודה אלל – מפליא בנגינת הבוזוקי , הסתכלתי עליו כשהוא מנגן , צולל אל תוך עולמו הפנימי ,המבט שלויי מלטף את המיתרים בכזאת אהבה ( את זה הוא לא יכול להסתיר תחת מעטה ה " פוקר פייס " ) הוא ממש חי את המנגינות והמקצבים האלה , מה שניטע בילדות בבית ההורים . . . יש לו שורשים עמוקים .

ואחרון חביב ומקסים ממש – שמוליק בר עוז , איזה איש מתוק . . .קצת דיברנו . . . . פתאום העביר אותנו אל תקופת להקות הקצב , הקאונטרי והסלואו , אוי . . .איזה כייף היה לשמוע אותו .
ערב חוויה . . .
**בנוסף מינימום הזמנה 60 ש"ח לאדם**