חלק שני של הסמינר השנתי של המרחב הקליני

אין פסיכואנליזה ללא חתרנות\ עידן אורן

הפרקטיקה הפסיכואנליטית חתרנית. לא מדובר בחתירה תחת נורמות חברתיות (זוהי עמדה שהאנליטיקאי צריך להרחיק את עצמו ממנה; האנליטיקאי אינו מהפכן), אלא בחתירה תחת הסובייקט. באנליזה חותרים תחת הסובייקט.

ההצדקה הבסיסית לחתרנות הפסיכואנליטית היא שבסובייקט לא ניתן לאחוז, הוא חסר מהות, ובמובן מסוים הוא לא קיים, למעט ברגעים מסוימים בהם קורה דבר מה, כלומר, מופיע דבר מה, שחותר תחתיו. רק ברגעים האלה נוכל לדבר על קיום, על נוכחות. זהו פרדוקס, כמובן, שלאקאן חזר עליו וניסח אותו במושגים שונים, ועל טבעו נעמוד.

הפרקטיקה האנליטית שואבת את האפקטיביות שלה מהמקרים-מופעים האלה, והסובייקט שואב מהם את השכנוע שלו בידע שמנוסח באנליזה שלו (העובדה שאני יודע משהו לא אומרת שאני משוכנע בו). נבחן את הרעיון שחתרנות היא צידו השני של הלא מודע. בערך באמצע ההוראה שלו, לאקאן מוצא הוכחה לכך שהלא מודע חותר תחת הסובייקט בעובדת התשוקה (האיווי). נבחן את האופן שבו התשוקה מהווה הוכחה לעיקרון הפרדוקסלי של נוכחות שמתאפשרת על ידי חתירה-תחת, וגם את המגבלות של ההוכחה הזו (כלומר, את מה שנותר פתוח ועליו להיות מוכח בכל אנליזה ואנליזה). מראה המקום המרכזי יהיה הטקסט של לאקאן "חתירה תחת הסובייקט והדיאלקטיקה של התשוקה בלא מודע הפרוידיאני", טקסט לא ארוך מתוך הטקסטים הכתובים של לאקאן (ה-Ecrits).

ואבקש לעשות צעד נוסף במפגשים - השיח הלאקאניאני מדגיש מאוד את הסיפוק הסמוי, ההתענגות, שביסוד הסימפטום. והדגש הזה מעודד אותנו לייחס ערך של אמת לאותו הסיפוק, כאילו הגילוי היסודי באנליזה הוא הגילוי של ההתענגות. ובעוד שמדובר בעיקרון חשוב בהכוונת הקלינית הלאקאניאנית, ניסיוני הוביל אותי לשים סייג לתיזה הזו. אם חושפים אמת כלשהי של הסובייקט באנליזה, אני נוטה לחשוב שזו לא האמת של ההתענגות הסמויה, אלא אמת אחרת.

בשיעורים בשנה שעברה הדגשתי שמה שהסובייקט מבקש, בסופו של דבר, זה להצדיק את עצמו. ואם הוא מבקש להצדיק את עצמו, זה לא כדי להסתיר את ההתענגות שלו, כשלעצמה, אלא כדי לא לדעת מהו הדבר שיקר לו יותר מכל. אם יש דבר אחד שלא מפסיק להפתיע אותי בקליניקה, הוא הגילוי בכל מקרה ומקרה, לרוב אחרי עבודה ממושכת, של מה יקר באמת לפציינט בחייו. והוא מפתיע תמיד משום שהוא מופיע במקום אחר לחלוטין מכל הדברים שהפציינט מציג אותם כדברים שהכי חשובים לו והכי מעניינים אותו. ומה שמוכיח שהדבר שמתגלה יקר לו באמת, חשוב לו באמת, הוא הגילוי באנליזה שבשמו של אותו דבר הוא הקריב, בנקודות מסוימות בחייו, כל ערך שיש לו וכל אינטרס שלו, ואפילו התענגות. ייתכן שהאנליזה היא המוסד היחיד בתרבות שמאפשר לאדם לדעת, שהסימפטום ממנו הוא סובל חותר תחת כל ערכיו (במובן של – כל מה שהוא מעריך), משום שהוא הצד השני של אותו דבר שיקר לו מכל.

המפגשים יהיו בבית ציוני אמריקה בתל אביב ובמקביל בזום

בימי שלישי בערך פעם בשבועיים בשעות 20:15-21:45

תאריכים: 13.12 3.1 17.1 31.1

קישור ישלח לנרשמים.

המחיר 880 ₪ לכל השנה, לסטודנטים ולמתמחים- 780 ₪. עלות לסדרה בודדת 280 ₪; 200 ₪ לסטודנטים ולמתמחים.