בימי שלישי פעם בשבועיים בשעות 20:45-21:45

7/5/24, 21/5/24, 4/6/24, 18/6/24

פרויד (1914) טען ש"יחסי ההעברה נבנים כמו חיי האהבה." לאקאן תהה בעקבותיו, מדוע דווקא כשאנחנו מזמינים את המטופל.ת לדבר מופיעה אהבה? מה הקשר בין דיבור ואהבה? האם אנו יכולים לסמוך על האהבה כמצפן עבודתנו הטיפולית או שהיא מתעתעת בנו כמו רגשות אחרים ולכן אין טעם לפרש אותה?

לאקאן מציין כי "ההעברה היא מה שמתגלה בההתנסות (האנליטית) כ-enacting של המציאות של הלא מודע כמציאות מינית"*. קביעה מורכבת שנחקור יחד.

איך כל זה נקשר לקליניקה עם ילדים שבטיפול שלהם מעורבים הוריהם ובני משפחתם באופן פעיל ונוכח? האם ההעברה אל המטפלים יכולה להתפתח למרות אילוץ זה? ואיך זה משפיע עלינו כמטפלים? כיצד אנחנו מחזיקים את העמדה האנליטית ולא מתבלבלים בין עמדת המטפל.ת וההורה? האם מפרשים את ההעברה, ואם לא, מה עושים איתה?

במפגשים יציגו המשתתפים מקרים קליניים באמצעותם נוכל לחשוב יחד על הסוגיה המרתקת והחשובה של ההעברה בטיפול בילדים.

*בפרק 14 בסמינר "ארבעת מושגי היסוד של הפסיכואנליזה"( 1964) תרגום חופשי.