בערב המשותף, חוֹם, של תמי לבוביץ ועדן דולב מתקיימת תמסורת (transmission) בין גוף לגוף, בין מואר למוחשך, בין סטטי לרוקד.

העבודה החוצה מאת תמי לבוביץ מעיזה לשוב ולדמיין דרך הגוף ומאת הגוף, אזור חדש שהוא מעין שדה מגנטי בו הגוף מפיק כוחות של חיים ותנועה ובה בעת רוכב עליהם וניזון מהם. אולי עכשיו, אחרי שהאיברים של הגוף הוקפאו, הושהו, מתחיל לשוב ולזרום חום.

אופטיקה פנימית של עדן דולב נעה כדיאלוג חזותי עם מה שנותר מדבר-מה שקרה: הצל, האור, והמופע המשתנה של הגוף על הקירות. מתוך מפגש בין גוף ופנס נוצרים דימויים אוריים־גופניים שמעוותים את תפיסת החלל ואת קנה המידה של הגוף, ומציגים אפשרויות שונות לאופן שבו מקור אור יחיד מסוגל לפעול ולצייר מרחב שלם. בסיום, מתגלה מקור אור אחר שמסיט את המבט אל נקודה חדשה של נוכחות. זהו ניסיון נוסף להיות. להחזיק עוד רגע של הכרה, של אור.

---

In HEAT, a joint evening by Tami Lebovits and Eden Dolev, there is a transmission between body and body, between light and dark, between static and dancing.

The work OUT by Tami Lebovits dares to reimagine through and from the body, a new area that is a kind of magnetic field in which the body produces forces of life and movement and at the same time rides on them and feeds on them. Perhaps now, after the body's organs have been frozen, paused, heat begins to flow again.

Edan Dolev's Internal Optics moves as a visual dialogue with what remains of what happened: the shadow, the light, and the changing performance of the body on the walls. From the encounter between body and lamp, light-physical images are created that distort the perception of space and the scale of the body, and present different possibilities for the way in which a single light source is able to act and paint an entire space. At the end, another light source is revealed that diverts the gaze to a new point of presence. This is another attempt to be; to hold another moment of recognition, of light.

---