English

מתי נוצרה ההגייה שלום עליכם – Shulem Aleykhem? וכיצד? האם היה הבדל בין לשון הגברים ללשון הנשים בימי הגולה הארוכה? מתי נולדו מבטאיה השונים של העברית, ומה השפיע על כל מבטא ומבטא? איזו מסורת משתקפת במבטא העברית החדשה הרווח במדינת ישראל?

בהשתלמות המקוונת נלמד על מסורות ההגייה בעדות ישראל השונות. נבחן את הקשר בין המסורות האלה למסורות העברית הקדומות, ומי יודע, אולי גם נכריע בשאלה איזו עדה שימרה יפה יפה את לשונו של אברהם אבינו.

על המרצה: ד"ר דורון יעקב הוא חוקר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית, ומנהל באקדמיה את אוסף מסורות ישראל. בהשתלמות ייכללו הרצאות אורח מפי חוקרים נוספים באקדמיה ללשון העברית.

היקף ההשתלמות: 12 מפגשים.

ההשתלמות תתקיים בימי שני ורביעי בשעות 10:00 עד 11:30 במועדים האלה:

1. יום שני י״ז באייר תשפ״ו (4 במאי)

2. יום רביעי י״ט באייר תשפ״ו (6 במאי)

3. יום שני כ״ד באייר תשפ״ו (11 במאי)

4. יום רביעי כ״ו באייר תשפ״ו (13 במאי)

5. יום שני ב׳ בסיוון תשפ״ו (18 במאי)

6. יום רביעי ד׳ בסיוון תשפ״ו (20 במאי)

7. יום שני ט׳ בסיוון תשפ״ו (25 במאי)

8. יום רביעי י״א בסיוון תשפ״ו (27 במאי)

9. יום שני ט״ז בסיוון תשפ״ו (1 ביוני)

10. יום רביעי י״ח בסיוון תשפ״ו (3 ביוני)

11. יום שני כ״ג בסיוון תשפ״ו (8 ביוני)

12. יום רביעי כ״ה בסיוון תשפ״ו (10 ביוני)

מועדים שמורים למפגשי השלמה:

1. יום שני א׳ בתמוז תשפ״ו (15 ביוני)

2. יום רביעי ב׳ בתמוז תשפ״ו (17 ביוני)

היש קשר היסטורי בין המילים 'שנה', 'שינוי', 'שניים'? האם הן תמיד הורכבו מצלילים כל כך דומים? האם משמעויותיהן באמת קרובות?

כמה 'צלילים' יש בעברית? וכמה מילים? באיזה סדר יבואו המילים בכל משפט? אילו קשרים קיימים בין עברית לשפות אחרות?

ההשתלמות היא מבוא כפול – למדעי הלשון בכלל ולחקר העברית בפרט. נכיר את התחומים הבסיסיים: תורת ההגה, תורת הצורות, תחביר, מילונאות ותורת המשמעים. נשווה בין בתי מדרש שונים – בלשנות היסטורית, בלשנות מבנית, דקדוק יוצר (ובתי מדרש נוספים). לכל אורך הדרך נתבונן בעברית עצמה מבעד לאספקלריות שנכיר בשיעורים.

על המרצה: יהונתן רוסן ממן הוא ראש המדור לתוכניות לימודים של האקדמיה ללשון העברית.

ההשתלמות תתקיים בימי ראשון ושלישי בשעות 19:00 עד 20:30 במועדים האלה:

1. יום ראשון ט״ז באייר תשפ״ו (3 במאי)

2. יום שלישי י״ח באייר תשפ״ו (5 במאי)

3. יום ראשון כ״ג באייר תשפ״ו (10 במאי)

4. יום שלישי כ״ה באייר תשפ״ו (12 במאי)

5. יום ראשון א׳ בסיוון תשפ״ו (17 במאי)

6. יום שלישי ג׳ בסיוון תשפ״ו (19 במאי)

7. יום ראשון ח׳ בסיוון תשפ״ו (24 במאי)

8. יום שלישי י׳ בסיוון תשפ״ו (26 במאי)

9. יום ראשון ט״ו בסיוון תשפ״ו (31 במאי)

10. יום שלישי י״ז בסיוון תשפ״ו (2 ביוני)

11. יום ראשון כ״ב בסיוון תשפ״ו (7 ביוני)

12. יום שלישי כ״ד בסיוון תשפ״ו (9 ביוני)

מועדים שמורים למפגשי השלמה:

1. יום ראשון כ״ט בסיוון תשפ״ו (14 ביוני)

2. יום שלישי א׳ בתמוז תשפ״ו (16 ביוני)

איזו מילה שכיחה יותר – 'הוא' או 'היא'? מתי נתחדשה המילה 'תחבושת'? האם מנגנים על כינור או שמא בכינור? כמה תנועות בעברית אשכנזית, וכמה תנועות בעברית תימנית? האם תקני לפנות לקבוצה מעורבת שיש בה רוב נשי בלשון 'אתן'? איך מחליטה האקדמיה מה תקני ומה פסול?

ההשתלמות עוסקת במפעלים המדעיים של האקדמיה ללשון העברית. מוצג בה אתר 'מאגרים' ונדונים בה העבודה המחקרית של המילון ההיסטורי, ועדות המינוח ודרכה של האקדמיה בחידוש מילים. כן מובאים בהשתלמות אוצרות מן הארכיון.

המרצים בהשתלמות הם חוקרים באקדמיה בהווה ובעבר: ד"ר גבריאל בירנבאום, רונית גדיש, ד"ר ברק דן, ד"ר נטע דן, שקד חיים, ויקי טפליצקי בן־סעדון, ד"ר דורון יעקב, ד"ר תמר קציר ויהונתן רוסן ממן.

כמה עונות היו בשנה עברית בימי המקרא? מה פירוש המילה 'להלתחם' ומה פירוש המילה 'זדה'? מי הבן ומי ההורה בביטוי 'בן פורת יוסף'? מה ההבדל בין 'מתבשל' ל'מבושל', ומתי נוצרו שמות הפעולה הסדורים בעברית? מי אמר 'פצה' במובן 'אמר'? ספרות נפוצים משפטים כאלה בה – מה היא? קראו את השאלה האחרונה שוב, ליתר ביטחון! מי בישרו את העברית החדשה בכתיבתם?

בהשתלמות נדונות תקופות שונות של העברית מן התעודות שלפני המקרא ועד ימינו. נדונות בעיקר סוגות 'אזוטריות': השירה המקראית הקדומה, מגילות מדבר יהודה, הפיוט הארץ ישראלי, אך לא נפקד מקומן של העברית המשוערבת ולשון ההשכלה.

המרצה: ד"ר גבריאל בירנבאום. ד"ר בירנבאום הוא בלשן, מחבר הספר 'לשון המשנה בגניזת קהיר'. היה המזכיר המדעי של האקדמיה ללשון העברית וחוקר במפעל המילון ההיסטורי.

האם דיברו חז"ל עברית? מי אמרו 'לישב' ומי אמרו 'לשבת'? איך 'נכון' לקרוא את הפסוק 'וְחִכִּיתִי לה", ומי מרבותינו האשים את חברו בחירוף ובגידוף? מה ההבדל בין 'ישנתי' ל'הייתי ישן'? באיזו לשון אומרים 'מקצה הארץ ועד קצה הארץ' ובאיזו לשון 'מסוף העולם ועד סופו'?

ההשתלמות עוסקת בשתי שכבות הלשון היסודיות של השפה העברית. נדונים בה מצאי ההגיים, מערכות הבניינים והמשקלים, זמני הפועל ואוצר המילים של כל אחד מן הרבדים הלשוניים האלה.

המרצה: ד"ר גבריאל בירנבאום. ד"ר בירנבאום הוא בלשן, מחבר הספר 'לשון המשנה בגניזת קהיר'. היה המזכיר המדעי של האקדמיה ללשון העברית וחוקר במפעל המילון ההיסטורי.

'הוא נקרא רב מלשון מריבה' – מי אמר על מי ובאיזה משקל? מדוע כפל ר' יצחק אבן כלפון ואמר 'לפגוע פגיעה'? האם זה חמור יותר מאשר 'לפגוע' סתם? מדוע התנגד ר' אברהם אבן עזרא לפיוטי הקליר, ומדוע גער ברבנו תם? באיזה אוצר מילים כתבו משוררי ספרד, ומניין שאבו את יסודות המבנה של שיריהם?

ההשתלמות עוסקת בלשון שירת תור הזהב בספרד. נדונים בה מסורת הלשון שבפי המשוררים והמושגים 'צחות הלשון' ו'דוחק השיר', וכן נדונים בה באופן כללי הדקדוק ואוצר המילים של השירים. ההשתלמות כוללת קריאה מונחית בשירים – לרבות הבנת הנקרא ודקלום לפי המשקל.

המרצה: יהונתן רוסן ממן, ראש המדור לתוכניות לימודים של האקדמיה ללשון העברית. יהונתן חוקר תחביר וסמנטיקה בלימודיו האקדמיים. הוא נציג האקדמיה בוועדת המקצוע להוראת העברית של משרד החינוך, מלמד שירה בבתי ספר לתלמידים מחוננים ובתיכונים ושותף בתוכניות להכשרת מורים בתחום הוראת השפה.

בשנת תשפ"ג, שנת השבעים לייסוד האקדמיה ללשון העברית, התקיימו מעל 20 הרצאות מפי חברי האקדמיה וחוקריה. ההרצאות עסקו בענפי הדקדוק השונים בתקופות ובסוגות מגוונות לכל אורך תולדות העברית.

אפשר להרכיב מן ההרצאות האלה סדרות לפי ענפי הדקדוק או לפי תקופה או סוגה. אפשר גם להירשם להשתלמות מלאה המורכבת מכל ההרצאות.

כמה 'צלילים' יש בעברית? כמה תנועות וכמה עיצורים? האם המספרים האלה השתנו לאורך תולדות העברית? מדוע אומרים בעברית 'שלג' ובארמית 'תלג'? מדוע המילה 'דהבא' הארמית מקבילה למילה 'זהב' העברית? מתי הומצא הניקוד? האם הוא משקף נאמנה את לשון המקרא?

ההשתלמות עוסקת בתורת ההגה של העברית מבחינה היסטורית. נדונים בה מצאי התנועות ומצאי העיצורים של הפרוטו־שמית, של העברית המקראית ושל לשונות שמיות אחרות, וכן נלמדים בה מעתקי ההגיים העיקריים שחלו בעברית.

המרצה: ד"ר גבריאל בירנבאום. ד"ר בירנבאום הוא בלשן, מחבר הספר 'לשון המשנה בגניזת קהיר'. היה המזכיר המדעי של האקדמיה ללשון העברית וחוקר במפעל המילון ההיסטורי.

ממה מורכב השורש העברי? מדוע לבניין אחד יש לעיתים צורות שונות? מה פירוש ו' ההיפוך בלשון המקרא, ומה ההבדל בין 'אקום' ל'אקומה'?

ההשתלמות עוסקת בתורת הצורות של העברית מבחינה היסטורית. נדונים בה זמני הפועל, שורשים לגזרותיהם, משקלי השמות והכינויים תוך השוואה לפרוטו־שמית וללשונות שמיות אחרות.

המרצה: ד"ר גבריאל בירנבאום. ד"ר בירנבאום הוא בלשן, מחבר הספר 'לשון המשנה בגניזת קהיר'. היה המזכיר המדעי של האקדמיה ללשון העברית וחוקר במפעל המילון ההיסטורי.

האם המילה 'גשם' יכולה לשמש כמשפט שלם? מה פירוש המילה 'להאהיל' ואיך היא קשורה למילה 'לככב'? בצירוף 'ראש ההר היפה' – האם ההר יפה או רק ראשו יפה? מדוע אין התלבטות דומה לגבי הביטוי 'שמלת הילדה הבוגרת'? מה ההבדל בין המשפט 'יוסי אכל תפוח' למשפט 'את התפוח אכל יוסי'? ומה טיב הקשר בין המשפט 'ראובן מכר רכב' למשפט 'שמעון קנה רכב'?

ההשתלמות עוסקת בתחביר עברי תוך התייחסות לשלוש גישות בלשניות: בלשנות היסטורית, בלשנות מבנית ודקדוק יוצר. נדונים בה חלקי הדיבר, מבני צירופים ודגמי משפטים, וכן נדונים בה הרבדים השונים של הניתוח התחבירי: דקדוק, סמנטיקה ופרגמטיקה.

המרצה: יהונתן רוסן ממן, ראש המדור לתוכניות לימודים של האקדמיה ללשון העברית. יהונתן חוקר תחביר וסמנטיקה בלימודיו האקדמיים. הוא נציג האקדמיה בוועדת המקצוע להוראת העברית של משרד החינוך, מלמד שירה בבתי ספר לתלמידים מחוננים ובתיכונים ושותף בתוכניות להכשרת מורים בתחום הוראת השפה.

מה ההבדל בין 'חמה' ל'שמש' ובין 'ירח' ל'לבנה'? האם כל אלה הם 'מאור' או שמא 'כוכב'? איך תחלקו לשתי קבוצות את המילים 'אַיִל' 'איש' 'אישה' 'טלה' 'ילד' 'כבשה'? האם נקבת ה'חמור' היא 'אתון' או 'חמורה'? מדוע מקובל להבחין בין 'חייט' ל'תופרת'? מה הקשר בין 'נתן' ל'קיבל'?

ההשתלמות עוסקת בסמנטיקה עברית (בהשוואות קלות לאנגלית) תוך התייחסות לשלוש גישות בלשניות: בלשנות היסטורית, בלשנות מבנית ודקדוק יוצר. נדונים בה מעתקי משמעות, תכוניות סמנטיות ויחסות סמנטיות, וכן יש בה התייחסות לתחביר ולפרגמטיקה.

המרצה: יהונתן רוסן ממן, ראש המדור לתוכניות לימודים של האקדמיה ללשון העברית. יהונתן חוקר תחביר וסמנטיקה בלימודיו האקדמיים. הוא נציג האקדמיה בוועדת המקצוע להוראת העברית של משרד החינוך, מלמד שירה בבתי ספר לתלמידים מחוננים ובתיכונים ושותף בתוכניות להכשרת מורים בתחום הוראת השפה.

מדוע אין אחידות בכתיב השמות בשלטים במרחב הציבורי? מה ההבדל בין תעתיק לתרגום ומתי ראוי לנקוט כל שיטה? אילו קשיים והתלבטויות מזמנת מלאכת התעתיק?  Petach Tiqwa או Petah̠ Tikva? גיאורגיה או גאורגייה? מע'אר, מגאר או שמא מר'אר?

ההשתלמות עוסקת בכללי התעתיק שהעמידה האקדמיה ללשון העברית: כללי התעתיק מעברית לאותיות לטיניות; כללי התעתיק מלועזית לעברית; כללי התעתיק מערבית לעברית. כן מוצגים ונדונים כללי התעתיק מעברית לערבית ומערבית לאותיות לטיניות שגובשו בוועדת השמות הממשלתית. נוסף על כך ההשתלמות מקנה ללומדים את כללי הכתיב המלא וידיעות בסיסיות בניקוד עברי.

ההשתלמות מומלצת למתרגמים ולעורכי לשון הנדרשים לתעתק שמות אנשים ומקומות בעבודתם ומבקשים להוציא מן הכוח אל הפועל את כללי הכתיב והתעתיק.

המרצה: שלו פרפל, מזכיר מדעי באקדמיה ללשון העברית. שלו עוסק בין היתר בתעתיק ובניסוח שלטים בעבור משרד התחבורה, עיריית תל־אביב–יפו וגופים אחרים.

למה 'אימא' ולא 'אמא'?
האם יו"ד יכולה לסמן תנועת a?
בשביל מה, בעצם, צריכים פסיקים?
'תלמידי בתי הספר החזקים' – מי החזקים: התלמידים או בתי הספר?
איך נקפיד על הימנעות מניסוח שאיננו חד־משמעי, ומה הבעיה במשפט הזה?

איך נקפיד על הימנעות מניסוח שאיננו חד־משמעי, ומה הבעיה במשפט הזה?
תקנת הלשון כוללת את תחומי הכתיב, הפיסוק, אוצר המילים והניסוח הכללי. בהשתלמות מקוונת בת 12 מפגשים נרכוש מיומנויות בסיסיות בכל אחד מן התחומים האלה. נכיר גם את אתרי האקדמיה ונלמד להיעזר בהם לצורך שיפור הניסוח.

ההשתלמות כוללת הרצאות עיוניות וסדנאות מעשיות.

המרצים: צוות המזכירות המדעית והמדור לתוכניות הלימודים של האקדמיה ללשון העברית.

ההיכרות עם יסודות התחביר העברי היא נקודת פתיחה חשובה ביותר לעיסוק בפרגמטיקה, בחקר השיח, במבנה המסר, בחקר הסגנון ובכל תופעה לשונית מעל רמת המילה הבודדת.

הקורס עוסק בניתוח מבנים תחביריים בסיסיים – צירופים שמניים, צירופים פועליים, משפטים לסוגיהם ועוד, והוא מיועד לתלמידים ולתלמידות בחוגים ללשון העברית במוסדות להשכלה גבוהה ולתלמידי השלמות לקראת תואר שני בלשון או תעודת עריכת לשון. נכללים בו כל הנושאים הדרושים למבחני הפטור המקובלים. אף שוחרי העברית יכולים להירשם לקורס 'לשמה'.

המרצה: יהונתן רוסן ממן, ראש המדור לתוכניות לימודים של האקדמיה ללשון העברית. יהונתן חוקר תחביר וסמנטיקה בלימודיו האקדמיים. הוא נציג האקדמיה בוועדת המקצוע להוראת העברית של משרד החינוך, מלמד שירה בבתי ספר לתלמידים מחוננים ובתיכונים ושותף בתוכניות להכשרת מורים בתחום הוראת השפה.