טַרַבּ

תזמורת פירקת אל נור בשיתוף המוזיאון לאמנות האסלאם מגישים סדרת מפגשים מרתקת הפותחת צוהר למוסיקה הערבית הקלאסית

מפגש ראשון: איך הכל התחיל – הקאנון, העוד והכינור

יום שלישי| 20/11| שעה 20:00

מהי בעצם מוסיקה ערבית? האם המוסיקה של כל ארצות האסלאם יכולה להיחשב מוסיקה ערבית? האם כל מוסיקה ששפתה ערבית נחשבת מוסיקה ערבית? ומה הקשר בין מוסיקה מפרס, תימן, מרוקו וסוריה? באלו כלים מנגנים בתורכיה, בפרס, בעירק, בארצות הח'ליג'? האם כלי ההקשה והמקצבים שונים בין מדינה ומדינה בארצות האסלאם? מה הם סנטור, דומבוק, יאלי טנבור ובכלל - מה מבדיל את המוסיקה המערבית מזו הערבית? האם אלו ההרמוניות? המלודיה? התווים?

מפגש שני: המלך פארוק והמהפכה: משירה דתית לשירי אהבה ורקדנית

יום שלישי| 27/11| שעה 20:00

המהפכה הגדולה של המוסיקה הערבית מתחוללת במצרים של ראשית המאה ה-20. המשורר, המלחין והסופר המצרי, סייד דרוויש מי שנחשב לאבי המוסיקה הערבית הקלאסית, היה למלחין הערבי הראשון שפורץ את הגטו של המוסיקה הדתית והשמרנית לכיוון של שירים קלילים – שירי אהבה, שירים פטריוטים ומקרב אותה לבני העם בדגש על הצעירים שבהם. המוסיקה מתחילה לכבוש את בתי הקפה והמועדונים וגם התיאטרון מתחיל לפרוח. רקדנית הבטן המפורסמת, בדיעה מסבני מקימה מועדונים ותיאטרון משלה בקהיר, צעד שנחשב למהפכה של ממש ומאפשר לנשים לצאת מכותלי ביתן ולהופיע על הבמה. אלו הניצנים ששעל גביהם מתחילים לפרוח עבד אלואהב, אום כולת'ום וריאד אל סונבטי, שמשנים את פני התרבות הערבית בכלל והמוסיקה בפרט.

מפגש שלישי: תור הזהב של המוסיקה הערבית - עבד אלואהב, אום כולת'ום, פריד אלאטרש, עבד אלחלים

יום שלישי| 4/12/| שעה 20:00

הפריחה של המוסיקה במצרים מתחילה בשנות ה-30 של המאה הקודמת ונמשכת עד סוף שנות ה-70. ארבעת העשורים האלו, בהם המוסיקה המצרית שולטת בכיפה, מהווים את תור הזהב של המוסיקה הערבית. החל משנות ה-30 מתחוללת במוסיקה תפנית משמעותית: היצירות הופכות להיות בנות שעה ויותר, המבנה הופך למורכב ומשוכלל וכולל ארבעה פרקים שכל אחד עומד פני עצמו. שינויים נוספים הם המעבר מאנסמבל של 5 נגנים לתזמורת בנות ארבעים נגנים ויותר, שינוי סגנון השירה, ושילוב כלי נגינה מערביים: אקורדיון, אבוב או קלרינט עד לתופים, גיטרה חשמלית, אורגן וסקסופון.

הקדמה הטכנולוגית והתפתחות תרבות הפנאי תורמות אף הן לפריחה המוסיקלית - לא רק חפלות ונגינה במועדונים אלא גם קונצרטים על במות מכובדות. המוסיקה הופכת להיות הרבה יותר נגישה – מקלטי רדיו כבר נמצאים בבתים, תקליטים מתחילים לצאת לאור, וגם תעשיית הקולנוע פורחת ומשגשגת.

מפגש רביעי : ימי הזוהר – הקולנוע המצרי והסרט הערבי

יום שלישי| 11/12| שעה 20:00

קהיר של אמצע המאה הקודמת היא עיר קוסמופוליטית הנחשבת לבירת התרבות של העולם הערבי, עם בתי קפה וברים, בית אופרה, מועדוני לילה ותיאטראות.

הקולנוע המצרי מתחיל את דרכו בשנת 1933, עם יציאתו לאקרנים של הסרט המצרי המוסיקלי הראשון – "אל ווארדא אל ביידא" – בכיכובו ובימויו של עבד אלואהב. כל השירים שבסרט, ללא יוצא מן הכלל, הופכים להיות להיטים וזוכים לפופולאריות אדירה. העשור הראשון של הקולנוע המצרי מעצב למעשה את דמותו של הסרט הערבי - תמהיל של מוסיקה והומור, רומנטיקה ואהבה נכזבת. הסרטים משקפים את החיים במצרים של אותה תקופה, ואת חיי התרבות והחברה הסוערים שהתקיימו בה, כשילוב מרתק של השפעות אירופאיות לצד שמרנות מצרית. שנות ה-40 וה-50 בהתאמה מהוות את שנות השיא והפריחה הגדולה של הקולנוע המצרי כאשר כוכבי הזמר המצרי שמככבים בסרטים זוכים לפופולאריות הולכת וגדלה ולמעשה הופכים את המוסיקה המצרית לפס הקול של העולם הערב.

יום רביעי|19/12| שעה 20:00

קונצרט סיום חגיגי עם תזמורת פירקת אלנור וסולנים אורחים